ביטום בע"מ נ' קררה מארמי בע"מ ואח'

החלטה

ביום 27/4/10 ניתן פס"ד בהעדר התגוננות נגד הנתבע מס' 3.

בפניי בקשת הנתבעים 1+2 לביטול פסק הדין הנ"ל. הבקשה אינה מוגשת בשם הנתבע מס' 3, אלא מוגשת על ידי הנתבעים 1+2.

לאחר הגשת הבקשה וכן הגשת תגובה בכתב הופיעו הצדדים לדיון שהתקיים אתמול ודחיתי למתן החלטה אשר תישלח בדואר.

הנתונים הרלוונטיים לענייננו בתמצית הינם כדלקמן: התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס כ – 450,000 ₪ נגד הנתבעים. הנתבעים 1+2 הגישו בקשה למחיקת כותרת, בקשה אשר התקבלה והתצהיר מטעמם מהווה כתב הגנה. הנתבע מס' 3 לא התגונן. התובעת עתרה למתן פס"ד נגד הנתבע מס' 3. בקשה זו הובאה לדיון בפני כב' הרשמת דנה עופר אשר קבעה ביום 29/9/09 כי אין לומר שקיימת מסירה כדין לנתבע מס' 3 וכי איננה סבורה שיש מקום למתן פס"ד בשלב זה. באותה החלטה צוין כי המסירה שבוצעה לידי מר מחמוד ג'זמאוי איננה מלמדת שמדובר במסירה כדין לנתבע מס' 3, מה גם שאותו מחמוד ג'זמאוי הודיע לבית המשפט כי הנתבע מס' 3 (שהינו אחיו) נמצא בחו"ל. בהמשך ציינה כב' הרשמת עופר כי "ראוי לבצע מסירה אישית של כתב התביעה, לאחר בירור ווידוא בדבר מקום מגוריו העדכני של הנתבע (הכוונה לנתבע מס' 3 – ג.נ.) ותמיכת המסירה בתצהיר מטעם המוסר, אשר יפרט כי וידא שההמצאה אכן נעשתה כדין" (ההדגשה שלי – ג.נ.).

לאחר מכן, שבה התובעת וביקשה פס"ד בהעדר נגד אותו נתבע והפעם הובאה הבקשה לעיון כב' הרשם אורי אוחיון אשר נעתר לבקשה ונתן פס"ד ביום 27/4/10 נגד הנתבע מס' 3, תוך שהוא מציין בנימוקי פסק דינו כי "מהחלטת הרשמת דנה עופר מיום 29/9/09 ניתן ללמוד שאם יוכח שהנתבע בארץ, זכאית התובעת לפסק דין נגד הנתבע. כמו כן יש לציין שעצם הגשת הבקשה לרשות להתגונן והדיון בה, מוכיחים על קבלת ההזמנה לדין בידי הנתבע".

לאחר שנודע לנתבעים 1+2 כי ניתן פס"ד נגד הנתבע מס' 3, הם עתרו בבקשה מטעמם לביטול פסק הדין הנ"ל, תוך שהם מציינים כי פס"ד ניתן שלא כדין בהעדר מסירה וכן תוך שהם מציינים שהותרת פסק הדין נגד הנתבע מס' 3 פוגע בזכויותיהם מאחר והתביעה הוגשה נגד שלושת הנתבעים לסעד כספי הדדי.

הכרעה בבקשה שבפניי:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין. אנמק להלן את הכרעתי זו.

אקדים ואומר כי שני הנימוקים שציין כב' הרשם אוחיון בפסק דינו אינם נכונים. אין ללמוד מהחלטת כב' הרשמת עופר מיום 29/9/09 כי אם יוכח שהנתבע בארץ, הרי התובעת זכאית לפסק דין נגדו. אכן, כב' הרשמת עופר נתנה שהות לבדיקת עניין זה, אך היא הדגישה שיש להוכיח כי בוצעה מסירה כדין על מנת שהתובעת תהא זכאית לקבלת פס"ד בהעדר. באשר לנימוק השני, הרי טעה כב' הרשם כאשר סבר כי הנתבע מס' 3 הגיש בקשה למתן רשות להגן ועקב כך יש ללמוד שהוא קיבל זימון כדין, וזאת מן הטעם הפשוט כי הנתבע מס' 3 לא הגיש בקשה זו, כי אם הבקשה הוגשה מטעם נתבעים 1 ו-2 בלבד.

בפניי הוכח כי לא בוצעה מסירה כדין לנתבע מס' 3. אמנם הבקשה לביטול פסק הדין אינה מוגשת מטעמו או בשמו, והיא מוגשת בשמם של הנתבעים 1+2, אך אין בכך כדי להצדיק הותרת פסק הדין על כנו נגד הנתבע מס' 3. בע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פד' כרך ח' עמ' 395, פסק כב' השופט זוסמן כי "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה – דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו..." (עמ' 397 לפסק הדין). השופט א. גורן חוזר על עמדה זו בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 282.

אינני רואה צורך להידרש לשאלה העקרונית אם פסק דינו של כב' הרשם אוחיון הינו VOID (הגם שאני נוטה להשיב בשלילה על שאלה זו) וכן אינני רואה צורך להידרש לשאלה העקרונית בדבר סמכות בית המשפט ליזום ביטול פסק דין שניתן ללא מסירה כדין, שכן שוכנעתי כי יש זכות לנתבעים 1+2 לבקש ביטול פסק הדין נגד הנתבע מס' 3, נוכח העתירה בקביעה לחיוב הדדי נגדם.

אשר על כן, אני מחליט לבטל את פסק הדין נגד הנתבע מס' 3.

אתן שהות של 30 יום מהיום בידי התובעת לפעול על פי החוק לשם המצאת כתב התביעה לידי הנתבע מס' 3 או לבקש מחיקת התביעה נגדו.

לגבי המשך התביעה נגד הנתבעים 1+2, אתן הוראות לקידום בירור המחלוקת לאחר שהתובעת תפעל על פי האמור בפסקה הקודמת.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: